09-9664477
אנדומטריוזיס והריון
זה כואב כשהדרך מתמשכת…
עינת הגיעה למרפאה לאחר קרוב לשנתיים שבהן לא הצליחה להרות. בגיל 35, לאחר שנה של ניסיונות טבעיים, היא פנתה לרופא פוריות ששלח אותה לבירור מקיף: בדיקות הורמונליות, בדיקות אולטרה-סאונד וצילום רחם. כל הבדיקות היו תקינות, וגם אצל בן הזוג שלה לא נמצאה כל בעיה. הרופא החל לטפל בה באמצעות כדורים וזריקות, אך חודש אחר חודש עינת לא הרתה.
כשעינת הגיעה למרפאה לטיפול כדי לבדוק אם הרפואה הסינית יכולה לעזור לה, היא כבר היתה קרובה לייאוש. “אני לא מבינה מה קורה”, היא אמרה בתסכול. “כל הזמן אומרים לי שהכל תקין, אבל אני לא מצליחה להיכנס להריון”.
התחלנו את הטיפול בתשאול מפורט על מצבה הגיניקולוגי ועל מצבה הבריאותי הכללי. בתשאול התברר שטיפולי הפוריות לא היו התחום היחיד שגרם לה לסבל. מאז ומעולם היא חוותה כאבי מחזור קשים, שהחריפו מאז שהתחילה בטיפולים. “אני לא יודעת אם זה בגלל ההורמונים או המצב הנפשי, אבל מאז שאני בטיפולי פוריות כאבי המחזור בלתי נסבלים”. במשך יומיים-שלושה בכל חודש היתה עינת מבטלת פגישות בעבודה, מסתגרת בבית ומתכוננת למאבק בכאב.
הכאבים הופיעו בבטן ובגב, והיא תיארה את התחושה “כאילו מישהו מכניס לי סכין לבטן, ואז מסובב”. היא שכבה מקופלת במיטה, בלי יכולת להתיישר, ומיעטה לקום או לאכול. “בכל חודש אני יודעת שתיכף מגיעים הימים הנוראיים שלי”.
כאבי המחזור הקשים היו משמעותיים מאוד להבנת מצבה של עינת. מעבר לכך שהם גרמו לסבל רב וקבוע, הם עשויים היו להיות קשורים לחוסר היכולת להרות. ההשערה הראשונית שלי היתה כי עינת סובלת מאנדומטריוזיס, בעיה רפואית שנשים רבות סובלות ממנה – אך מעטות מודעות לקיומה.
אנדומטריוזיס מתרחש כשרקמה שמקורה ברירית הרחם (אנדומטריום) מופיעה מחוץ לרחם, ונמצאת על איברים אחרים, לרוב בחלל האגן. תאי הרירית מגיבים לגירוי ההורמונלי הסדיר של מחזור האישה: כמו רירית הרחם הם מתעבים ומשגשגים בתחילת החודש, וכמו הרירית הם נושרים ומדממים בזמן הווסת. מכיוון שלדימום אין לאן לצאת, מתפתחת תגובה דלקתית שיוצרת את הכאבים, את בעיית הפוריות ותופעות נוספות. תאי הרירית מתמקדים בדרך כלל סביב השחלות, הרחם, שלפוחית השתן והמעי הגס. לעתים מגלים מוקדים שנמצאים גם מחוץ לאגן, ואפילו במקומות מרוחקים כמו הריאות, הסרעפת והמוח.
המנגנון שעומד מאחורי האנדומטריוזיס אינו ברור לגמרי, ויש כמה תיאוריות המסבירות אותו. אחת מהן תולה את הבעיה בזרימה הפוכה של דם וסתי דרך החצוצרות אל תוך חלל האגן. יש המייחסים זאת לשימוש בטמפונים, או לקיום יחסי מין בזמן הווסת. ייתכן שאלה מגבירים את הזרימה החוזרת, אולם ההערכה היא שזרימה הפוכה מתרחשת באופן שגרתי, ורק פעילות לא תקינה של מערכת החיסון – שלא מצליחה להעלים את התאים – גורמת להצטברות שלהם בחלל האגן.
כשהמשכנו לשוחח, התברר שעינת חווה תסמינים רבים של אנדומטריוזיס. היא סבלה לעתים קרובות מעצירות, אך ביום שלפני הווסת תקפו אותה שלשולים. היא גם חוותה כאבים בקיום יחסי מין, במיוחד בחדירה עמוקה.
האבחנה האירה את בעיות הפוריות של עינת באור חדש. 30-50% מהנשים הסובלות מאנדומטריוזיס מתקשות להרות. הסיבה לכך אינה ברורה, אך מעריכים כי המוקדים משפיעים לרעה על השחלה, הן מבחינת תפיסת המקום בתוכה והן מבחינה הורמונלית. המוקדים יכולים גם להפריע למפגש הזרע והביצית בחצוצרה, ולתגובה החיסונית עלולה להיות השפעה מזיקה על שלב ההשתרשות.
אבחנה מוחלטת של אנדומטריוזיס יכולה להיעשות רק באמצעות לפרוסקופיה – ניתוח שבו מחדירים מצלמה ואמצעים כירורגיים דרך פתחים קטנים בבטן האישה. באמצעות הלפרוסקופיה אפשר לראות את המוקדים, את מיקומם, את גודלם ואת אופן הפיזור שלהם בחלל הבטן. הלפרוסקופיה היא גם הטיפול העיקרי לאנדומטריוזיס, ובמהלכה אפשר להסיר את המוקדים ולבדוק אותם. מאחר שלפרוסקופיה היא ניתוח פולשני הכולל סיכונים, חובה לקיים קודם כל הערכה מקדימה, הכוללת בירור של התסמינים, בדיקה גיניקולוגית, בדיקות דם ובדיקות אולטרה-סאונד.
פרט ללפרוסקופיה, הטיפול המערבי עשוי לכלול גם תרופות: גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונלי שמעכב את הביוץ. הטיפול אינו מרפא את המחלה, אלא מונע את הגעת הביוץ – ומכאן גם את החשיפה לאסטרוגן ואת הדימום מהמוקדים בזמן הווסת. ברוב המקרים המצב חוזר לקדמותו כשהאישה מפסיקה לקחת את הגלולות ואת ההורמונים. הרופא יכול גם להמליץ על תרופות נוגדות כאבים או נוגדות דלקת על פי הצורך.
לאחר קביעת האבחנה התחלנו טיפול משולב של דיקור וצמחי מרפא, שהתרכז בשיפור זרימת הדם באגן. על פי התפישה הסינית, זה מוקד הבעיה: כשהדם נתקע הוא גורם לכאב, לעלייה של חום ולדלקת. טיפלנו גם בהצטברות של קור, שגורם לכיווץ ולהחרפת הכאב, על ידי חימום של הבטן, שמקל את הכאב ומשפר את זרימת הדם. המלצתי לעינת לגשת לבירור אצל רופא שמתמחה בטיפול באנדומטריוזיס, אך לא היה לה כוח לבדיקות נוספות. היא החליטה לעשות הפסקה מטיפולי הפוריות, להתחזק ולחשוב איך להמשיך.
לאחר חודשיים של טיפול ברפואה הסינית עינת הופיעה במרפאה עם חיוך. “לא תאמין. הבוקר התחילה הווסת, ולא היו כאבים. אני מרגישה קצת חולשה, ויש התכווצויות, אבל אני לא מתקפלת. אפילו הלכתי היום לעבודה”. השיפור בכאבי המחזור היה סימן חשוב ומעודד לכך שהטיפול משפיע על התהליך הדלקתי שיוצר האנדומטריוזיס.
הדיקור ידוע ביכולתו לטפל בכאבים בכלל ובכאבי מחזור בפרט, ויעילותו בטיפול בכאבים על רקע אנדומטריוזיס ובשיפור בזרימת הדם ברחם נבדקה ואומתה במחקרים מדעיים. למרות זאת, המנגנון שבאמצעותו הוא משפיע עדיין לא ברור. מכיוון שהדיקור לא מסלק את המוקדים, מעריכים שהוא משפיע לטובה בעיקר באמצעות הורדת התהליך הדלקתי, שככל הנראה פוגע בהבשלת הביציות ובהשתרשות.
מעודדת מהשינוי ועם כוחות חדשים, עינת קיבלה את ההמלצה ופנתה לייעוץ אצל רופא מומחה, שהעריך שאכן מדובר באנדומטריוזיס. הוא לא המליץ לה לעבור לפרסקופיה, אלא להמשיך בטיפולי הפוריות ולנסות הפריה חוץ גופית, ולהקל על הכאב בכל דרך שעוזרת.
ההחלטה אם לעבור ניתוח לפרסקופיה או להמשיך בטיפולי הפוריות היא מורכבת ואישית. יש נשים שיפיקו תועלת מרובה מניתוח להסרת המוקדים, ויוכלו אפילו להרות אחריו באופן טבעי. מצד שני, ההכנה לניתוח וההתאוששות ממנו עלולים להימשך זמן יקר. בנוסף, הניתוח לא תמיד מצליח, ולכן כדאי תמיד להתייעץ לפני ההחלטה עם רופא פריון ועם כירורג, ולהביא בחשבון את גיל האישה, את משך הזמן של אי הפוריות, את דרגת האנדומטריוזיס ואת רמת הסבל.
כשעינת חזרה לטיפולי הפוריות שינינו את הדיקור ואת צמחי המרפא כדי לעזור לה בתהליך. כאבי הבטן חזרו, אולי מפני שהטיפול ההורמונלי והעלייה בחשיפה לאסטרוגן גרמו לגירוי מוגבר של המוקדים. עם זאת, עוצמתם היתה נמוכה באופן משמעותי ממה שעינת חוותה קודם לכן. התגובה השחלתית שלה השתפרה, ובסוף התהליך היו שישה עוברים מוכנים להחזרה. בטיפול ההפריה השני עינת הרתה לאחר יותר משנתיים וחצי של טיפולים ושל מאמץ, ולאחר כמה חודשים ילדה בת.
המקרה של עינת מחדד את המודעות הנמוכה שיש לאנדומטריוזיס בכלל, ובהקשר הפיריוני בפרט. למרות שכ- 5-10% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס, ולמרות השיעור הגבוה של נשים הסובלת מאנדומטריוזיס ומאי פוריות גם יחד, איש מהרופאים שאליהם היא פנתה לא בירר על כאבי מחזור, על כאבים ביחסי מין או על שאר התופעות האופייניות למחלה. הפעם הראשונה שבה עלה הנושא היתה בתשאול של הרפואה הסינית.
עינת יודעת כיום שכדאי לה להזדרז עם הקמת המשפחה, היות שבעתיד ייתכן שיהיה לה קשה יותר להרות. היא גם יודעת שאם תצטרך טיפולי פוריות יהיה לה כדאי לשקול לגשת ישירות לטיפולי הפריה, שמתאימים יותר לאנדומטריוזיס. בין ההריונות עינת נוטלת גלולות למניעת הריון, כדי לדכא את הגירוי ההורמונלי, והיא ממשיכה לבוא לטיפול הסיני – אם כי בתדירות נמוכה יותר. עינת גם יודעת שלכאבי המחזור המשתקים שחוותה יש סיבה, ויש גם פתרון. בזכות הטיפול ברפואה הסינית, היא יכולה להמשיך את שגרת חייה בימי המחזור.
אנדומטריוזיס הוא מחלה כרונית ורב מערכתית, המתבטאת באופן שונה אצל כל אישה. המקרה של עינת מדגים כיצד אפשר לשלב בין הרפואה הסינית לרפואה המערבית, ובין הדיקור, הטיפול הניתוחי והתרופתי. לולא היה כאן מאמץ משולב, עינת לא היתה זוכה להיות אמא ולא היתה נהנית מאיכות חיים טובה. לרפואה המערבית יש אפשרויות אבחון וטיפול מתקדמים, ופעמים רבות לניתוחים, לתרופות ולטיפולי ההפריה יש חשיבות רבה. לרפואה הסינית יש ידע וניסיון רב שנים באבחון ובטיפול בכאב ובאי פוריות, והטיפול בה יעיל. כשמשלבים אותן נכון המענה הוא מיטבי ושלם.
