אנדומטריוזיס ואי פוריות – גורמים, פתרונות ודרכי טיפול

• דף הבית
• >
• אנדומטריוזיס ופוריות
• >
• אנדומטריוזיס ואי פוריות – גורמים, פתרונות ודרכי טיפול

אנדומטריוזיס הוא אחת הסיבות השכיחות לאי פוריות, כאשר 30%-50% מהנשים הסובלות מהתסמונת יחוו קושי להרות בדרגות חומרה שונות. אנדומטריוזיס הוא גם אחת הסיבות העיקריות להפריה חוץ-גופית, וההערכה היא שכשליש מטיפולי ההפריה החוץ-גופית נעשים על רקע זה.

במאמר זה ננסה להקיף את הנושא מכמה היבטים: נציין את הדרכים שבהן האנדומטריוזיס עלול לפגוע בפוריות, נסביר מדוע השילוב של אנדומטריוזיס וטיפולי הפוריות עלול להיות מורכב, נפרט כיצד הרפואה הסינית והטיפול הטבעי יכולים לסייע במצב הזה, ונציע עקרונות טיפול שיכולים לסייע בתהליך.

קפיצה מהירה לנושאים

• כיצד אנדומטריוזיס יכול לגרום לאי-פוריות?
• הבעייתיות של טיפולי הפוריות באנדומטריוזיס
• איך אפשר לפתור את המורכבות?
• הרפואה הסינית כפתרון טבעי לאי-פוריות ולאנדומטריוזיס
• כיצד הרפואה הסינית יכולה לעזור
• אנחנו כאן בשבילך – צרי קשר לתיאום פגישה ראשונה.

כיצד אנדומטריוזיס יכול לגרום לאי-פוריות?

ההשפעה של אנדומטריוזיס על הפיריון ידועה, אבל המנגנון שגורם לכך לא לגמרי ברור. ככל הנראה מדובר בכמה מנגנונים אפשריים, וכמו תמיד באנדומטריוזיס ההשפעה היא אישית – יש נשים שאצלן האנדומטריוזיס גורם לפגיעה משמעותית ונרחבת, ובכמה מנגנונים, ולעומתן נשים שמצליחות להרות באופן טבעי למרות ההימצאות של האנדומטריוזיס. המנגנונים עלולים להשפיע לרעה ולהפריע בכל איברי הרבייה ובכל שלביו של תהליך ההתעברות. אלה המנגנונים העיקריים:

השפעה מכנית – המוקדים של האנדומטריוזיס עלולים לתפוס מקום, ולגרום ללחץ על החצוצרות, הרחם או השחלות. הלחץ המכני עלול לגרום לחסימה של החצוצרות, לשינויים במבנה הרחם, ולפגיעה ברזרבה השחלתית בשחלה.

אנדומטריוזיס יכול לגרום גם להידבקויות  – רקמת חיבור עודפת בצורת וילון שיכולה להופיע בחלל הרחם ובאגן. ההידבקויות יכולות לגרום לחוסר תזוזה של השחלות או הרחם, להגביל את התנועה של הזרע ושל הביצית, ולהפריע לקליטה של העובר וההחזקה של ההיריון ברחם.

השפעה דלקתית – המוקדים של האנדומטריוזיס יוצרים דלקת שעלולה לגרום לכאב, לדימום מוגבר ולאי-פיריון. ההשפעה של התהליך הדלקתי עלולה להיות נרחבת – בשחלה הדלקת יכולה לפגוע ברזרבה השחלתית, או בהתפתחות של הזקיקים. התהליך הדלקתי יכול גם ליצור סביבה עוינת לעובר, להפריע להפריה ולהתפתחות שלו, ולתהליך ההשתרשות ברחם.

השפעה על הרזרבה השחלתית – אנדומטריוזיס עלול לפגוע ברזרבה השחלתית – בפוטנציאל הפיריוני ובמספר הביציות שיש לאישה בשחלה. זה יכול לקרות כתוצאה מציסטות שנמצאות בשחלה (אנדומטריומות), שיכולות לתפוס מקום וללחוץ על רקמת השחלה הבריאה, ומהשפעה דלקתית סביבתית שעלולה לפגוע בשחלה או בהתפתחות הזקיקים בתוכה.

השפעה על החצוצרות והפריית העוברים – המפגש בין הזרע לביצית מתרחש בחצוצרה, ומשם העובר המופרה עושה את דרכו לרחם – שבו מתחיל תהליך ההשתרשות. ההגבלה בתנועה והתגובה הדלקתית עלולות להפריע בכל אחד משלבי ההפרייה – לשחרור של הביצית מהשחלה ולקליטה שלה בחצוצרה, לתנועה של הזרע, להפריה של הזרע והביצית, או לתנועה של העובר המופרה אל הרחם.

השפעה על ההשתרשות – מעבר לסיבות המכניות והדלקתיות, קיימות עדויות שהאנדומטריוזיס משנה את רמת האסטרוגן (באמצעות רמות גבוהות יותר של האנזים ארומטאז) ובתפקוד של הפרוגסטרון ברירית. לשני ההורמונים האלה תפקיד חשוב בבנייה של הרירית, בהבשלה שלה ובהתפתחות השיליה. כל אלה משפיעים על הקליטה ועל ההחזקה של ההיריון.

לתיאום טיפול במרפאה, לייעוץ או בכל שאלה שיש לך, אנחנו כאן לרשותך. פני אלינו באמצעות הטופס המהיר.

הבעייתיות של טיפולי הפוריות באנדומטריוזיס

השילוב של אנדומטריוזיס וטיפולי פוריות אינו פשוט, ויכול לגרום להתנגשות. זאת מכיוון שהאנדומטריוזיס הוא מצב שתלוי באסטרוגן, כלומר המוקדים זקוקים לנוכחות של אסטרוגן כדי להתפתח. לכן רוב הטיפולים שניתנים לטיפול בסימפטומים של האנדומטריוזיס מורידים את רמות האסטרוגן בגוף, כדי לצמצם את המוקדים וההשפעה שלהם.

מנגד, טיפולי הפוריות מעלים את רמות ההורמונים בגוף, בפרט את רמות האסטרוגן. מטרת ההורמונים שניתנים לאישה היא להגביר את הפריון – לגרום לביוץ חזק יותר, להגביר את כמות הזקיקים או לעבות את הרירית. התוצאה של כל אלה היא עלייה של רמות האסטרוגן בגוף, מה שעלול להחמיר את האנדומטריוזיס ואת ההשפעה המזיקה שלו.

כך נוצר מעגל בעייתי: האנדומטריוזיס גורם לבעיית פריון, וכדי להתגבר עליה האישה מקבלת הורמונים, שמחריפים פעמים רבות את בעיית הפריון ואת הסימפטומים הנלווים –  הכאבים מתגברים, מופיעות תופעות לוואי חדשות, ותופעות מוכרות עלולות להחריף. מוקדי האנדומטריוזיס, ובמיוחד אלה שבשחלה, עלולים לגדול, מה שעלול לפגוע עוד ברזרבה השחלתית ובתגובה של השחלה לטיפול. כתגובה לזה רוב הרופאים יעלו עוד את המינון של ההורמונים, וכך הלאה.

איך אפשר לפתור את המורכבות?

איך אפשר לדאוג שתהיה תגובה שחלתית טובה, השתרשות תקינה וכמה שפחות כאבים ותופעות לוואי? הפתרון לא פשוט, והוא לא אחיד – בכל פעם יש צורך להעריך את מצב האישה, את המצב הפריוני ואת חומרת האנדומטריוזיס כדי להחליט איך נכון לפעול. פעמים רבות הטיפול ההורמונלי מתקיים בצורה של ניסוי וטעיה, ואז חשוב ללמוד ולהפיק לקחים מהסבבים הקודמים.

מומלץ לפנות לרופא פריון שיש לו ידע וניסיון בטיפול באנדומטריוזיס, וחשוב שהאישה תהיה ערנית למצבה – בסופו של דבר היא יודעת הכי טוב איך היא מגיבה ואיך היא מרגישה בכל סוג של טיפול.

על פי רוב טיפול הבחירה יהיה הפריה חוץ גופית (IVF), שהוכחה כמתאימה לנשים עם אנדומטריוזיס. היתרון העיקרי כאן הוא ניטרול ההשפעה המכנית – הטיפול עוקף את החצוצרות, ומונע חסימה של התנועה של העובר.

כדאי לדעת שבהפריה חוץ-גופית יש כמה פרוטוקולים אפשריים, ולכל אחד יש יתרונות וחסרונות. בהקשר של אנדומטריוזיס, הניסיון מראה שיש רעיונות טיפוליים ופרוטוקולים שיכולים להועיל למצב הייחודי הזה. כדאי להכיר אותם ולהתייעץ עם הרופא אם הם יכולים להתאים:

ניתוח או טיפולי פוריות? הבחירה בין ניתוח להסרה של הנגעים של האנדומטריוזיס לבין פנייה לטיפולי פוריות היא אחת ההחלטות הראשונות, העיקריות והמבלבלות שניצבות בפני אישה שסובלת מאנדומטריוזיס ורוצה להרות. אם היא תתיעץ עם הרופאים המטפלים שלה, פעמים רבות היא תקבל תשובות סותרות. רופאי הפריון ימליצו ברוב המקרים להתחיל טיפולי פוריות, והרופאים המנתחים ידגישו את היעילות והחשיבות של ניתוח לשיפור הפריון.

הנתונים המחקריים אינם חד-משמעיים. ההערכה היא שבמצבים החמורים יותר, ובמיוחד כאשר קיים מוקד גדול בשחלה (אנדומטריומה) לניתוח יכולה להיות תועלת משמעותית, והוא יכול לעזור גם להקלה של הכאבים ושאר הסימפטומים. במצבים הקלים והבינוניים של האנדומטריוזיס, נראה שלניתוח קיימת תועלת מיטיבה, אבל היא לא תמיד משמעותית, ולניתוח עלולים להיות גם סיכונים וסיבוכים.

לחצי כאן למאמר מפורט ולדיון מעמיק יותר בשאלה האם עדיף לבחור בניתוח או בטיפולי פוריות

כך שבכל פעם שהשאלה עולה כדאי להתיעץ גם עם רופאי הפריון וגם עם הרופאים המנתחים. חשוב להביא בחשבון את ההרגשה של האישה – האם היא סובלת כיום או לא? האם ניתוח יכול להקל עליה? האם עברה טיפולי פוריות? איך היא הגיבה אליהם? כדאי גם שהבחירה תיעשה אחרי הערכה מקיפה של המצב הפריוני מצד אחד (גיל, בדיקות דם, בדיקות אולטרסאונד ועוד), והערכה של חומרת האנדומטריוזיס מצד שני.

דיכוי הורמונלי מקדים – מתן גלולות למניעת הריון או זריקה שעוצרת את הביוץ, שניתנים לפני תחילת טיפול ההפריה. הדיכוי הוכח כמועיל לנשים עם אנדומטריוזיס, ויכול לעזור בשיפור התגובה השחלתית. כדאי לדעת שלנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה הדיכוי עלול להיות חזק מדי ולמנוע את התפתחות הזקיקים בתקופה שלאחריו.

הפריה על בסיס טבעי – גירוי השחלה בטיפולי ההפריה נעשה באמצעות זריקות של גונדטרופינים, והתרופות הנפוצות הן גונאל אף, פיורוגון, מנופור, פרגובריס ואלונבה. אחת ההחלטות החשובות היא מינון הזריקות, וקיימות כאן שתי גישות מנוגדות.

בגישה האחת נותנים מינון גבוה של זריקות, כדי להגביר את התגובה של השחלה, לייצר כמה שיותר זקיקים וביציות, ולהגביר בכך את הסיכוי לעובר תקין ולהריון. זאת הגישה הנפוצה בטיפולי פוריות, והיא אכן יעילה, אלא שבקרב הסובלות מאנדומטריוזיס היא עלולה להיות בעייתית. המינון הגבוה יכול לגרום להגדלה של המוקדים, החמרה של האנדומטריוזיס והתופעות הקשורות אליו, ותופעות לוואי מרובות. לאורך זמן גם התגובה השחלתית יכולה לרדת. פעמים רבות למרות המינון הגבוה יש בסוף רק עובר אחד או שניים טובים להחזרה, ואת זה אפשר כנראה להשיג עם הרבה פחות הורמונים.

זה הבסיס לגישה השנייה, שדוגלת במחזור טבעי ללא הורמונים, או עם מינימום הורמונים. הרעיון הוא להתבסס על המחזור הטבעי של האישה, לצמצם את ההחמרה של האנדומטריוזיס, ולהגיע שוב לתוצאה של עובר אחד או שניים שיהיו טובים להחזרה.

חשוב לציין שבמחזור טבעי קיים הסיכון שלא יהיו עוברים בכלל להחזרה, מה שעלול לגרום לבעיה מול קופות החולים. סבבים ללא החזרת עוברים עלולים לפגוע באישור ובמימון של קופת החולים לטיפולי הפוריות. זאת הסיבה שלעתים בוחרים בפרוטקול עם גירוי הורמונלי חלקי או מינימלי, שחותר להשיג עוברים בודדים בלבד.

איך בוחרים בין השיטות? יש הרבה מרכיבים שכדאי להביא בחשבון: ההרגשה של האישה, מידת הסבל שהיא חווה בטיפולים, הפוטינציאל הפיריוני שלה, ולכמה עוברים אפשר לצפות. את הפוטנציאל הפיריוני אפשר להעריך מתוך גיל האישה, ובדיקות לרזרבה שחלתית כמו FSH, AMH, ובדיקת אולטרסאטונד AFC להערכת כמות הזקיקים הפוטניציאליים בתחילת המחזור.

הפרדה בין השאיבה להחזרה – ההפרדה בין השאיבה להחזרה היא אפשרות טיפולית נוספת, שנהפכת לנפוצה יותר ונתמכת בגישה של הרפואה הסינית. באופן רגיל החזרת העוברים מתרחשת כמה ימים אחרי שאיבת הביציות, כאשר הגוף עדיין מושפע ממתן ההורמונים ומהעלייה של האסטרוגן. הגירוי השחלתי והעלייה ברמת ההורמונים, כפי שפירטנו קודם, עלולים להחריף את מצב האנדומטריוזיס, את הכאבים והסימפטומים האחרים, ועלולים גם לפגוע בהשתרשות. אולם אם העוברים איכותיים מספיק, ניתן להקפיא אותם, לתת לגוף להתאושש, לתת לרמות ההורמונים לרדת, ולהחזיר בחודש הבא או כשהאישה והרחם מוכנים להחזרה.

ההפרדה בין השאיבה להחזרה אפשרית בזכות ההתקדמות הטכנולוגית והמעבר להקפאת עוברים בשיטת שיטת הזיגוג (ויטריפיקציה), מה שהעלה באופן דרמטי את אחוז העוברים ששורדים את ההקפאה וההפשרה.

בראייה של הרפואה הסינית, להפרדה בין השאיבה להחזרה יש תועלת גם לאישה שלא סובלת מאנדומטריוזיס, ושנובעת מההשפעה שיש להורמונים על הרחם וההשתרשות. כדאי לשקול אותה גם במקרים אחרים, ובלבד שהעוברים איכותיים מספיק וברי הקפאה.

הרפואה הסינית כפתרון טבעי לאי-פוריות ולאנדומטריוזיס

הרפואה הסינית היא פתרון יעיל ומוכח לשילוב המאתגר של אנדומטריוזיס וטיפולי פוריות. כמרפאה שמטפלת ומתמחה באנדומטריוזיס ובאי-פריון, אנחנו רואים עלייה קבועה במודעות ובהכרה ברפואה הסינית כשיטת טיפול מועילה ובפניות של נשים אל המרפאה בתחום.

הטיפול הסיני הוא טבעי, נשען על ניסיון קליני של אלפי שנים, ונמצא יעיל בסדרה של מחקרים עדכניים שהראו את ההשפעה המיטיבה שלו על הסובלות מאנדומטריוזיס ובשיפור הפריון. הדיקור הסיני הוכח כיעיל לליווי ותמיכה של טיפולי הפריה חוץ גופית, והוא יכול להעלות את סיכויי ההצלחה והכניסה להריון של התהליך. לחצי כאן למחקרים בנושא רפואה סינית לאנדומטריוזיס

שיטות הטיפול העיקריות הן דיקור, צמחי מרפא והמלצות תזונה, והן פועלות בשילוב ביניהן. הבחירה בשיטות השונות נעשית על פי מצב האישה, האבחנה שלה, הזמן שעומד לרשותנו וההעדפות של האישה.

כיצד הרפואה הסינית יכולה לעזור

המנגנון המדויק שבו הרפואה הסינית פועלת לטפל באנדומטריוזיס ולשפר את הפריון אינו לגמרי ברור, אולם הניסיון הקליני ומחקרים שנעשו בתחום מציינים כמה מנגנונים אפשריים:

צמצום התהליך הדלקתי: הדיקור, צמחי המרפא והתזונה יכולים להוריד את התהליך הדלקתי ואת ההשפעה המזיקה שלו על האגן, איברי הרבייה והסביבה שבה העובר נוצר ומתפתח. מחקרים הראו שהטיפול הסיני משפיע על תאים של דלקת ושל מערכת החיסון, וזאת כנראה הדרך שבה הטיפול הסיני מפחית את כאבי המחזור והאגן שמהן סובלות החולות באנדומטריוזיס.

שיפור זרימת דם: הדיקור וצמחי המרפא יכולים להגביר את זרימת הדם באגן ובאיברי הרבייה. לשיפור זרימת הדם יש השפעה מכרעת על תקינות הרירית, התגובה השחלתית והפעילות של מערכת החיסון.

איזון הורמונלי: הטיפול הסיני יכול לאזן את ההפרשה של ההורמונים בציר של ההיפותלמוס-היפופיזה-שחלה, וכן את ההורמונים המיוצרים בשחלה. כל אלה יכולים להסדיר את המחזור, לגרום לביוץ סדיר ולתפקוד הורמונלי תקין, שהם מרכיבים הכרחיים בתהליך הכניסה להריון.

טיפול בתופעות לוואי של הטיפול ההורמונלי: לטיפול ההורמונלי יש פעמים רבות תופעות לוואי משמעותיות, כמו הצטברות נוזלים, בחילות, כאבים, עלייה במשקל ועוד. תופעות הלוואי עלולות לגרום לסבל רב לאישה, להפריע במהלך הטיפול, ולגרום לנשים להפסיק את הניסונות להרות. אצל נשים שסובלות מאנדומטריוזיס מתלוות לזה החמרה של התופעות שקשורות בהתקדמות ושגשוג של המוקדים. הטיפול הסיני פועל לצמצם את תופעות הלוואי האלה, לשפר את ההרגשה ועל ידי זה לשפר את תוצאות הטיפול.

רוצה לקרוא עוד על הטיפול הסיני לאנדומטריוזיס?

• האבחנה המבדלת של הרפואה הסינית באנדומטריוזיס
• מתי מומלץ להיעזר ברפואה הסינית באנדומטריוזיס

אנחנו כאן בשבילך

הצטרפי למאות הנשים שפנו למרפאה ושבחרו ברפואה הסינית כטיפול תומך ומיטיב לאנדומטריוזיס ופריון. אנו נשמח לעזור, לייעץ, לכוון, לענות על כל שאלה, לטפל בך ולסייע בכל דרך שנוכל.

צרי קשר עם המרפאה לתיאום פגישה ראשונה או לקבלת פרטים נוספים

מקורות

1. Matthew Macer and Hugh Taylor, Endometriosis and Infertility: A review of the pathogenesis and treatment of endometriosis-associated infertility. Obstet Gynecol Clin North Am. 2012 Dec;
2. Johnson NP, Hummelshoj L; World Endometriosis Society Montpellier Consortium. Consensus on current management of endometriosis. Hum Reprod. 2013
3. Kennedy S, et al., ESHRE guideline for the diagnosis and treatment of endometriosis. Hum Reprod. 2005
4. Marcoux S, Maheux R, Bérubé S. Laparoscopic surgery in infertile women with minimal or mild endometriosis. Canadian Collaborative Group on Endometriosis. N Engl J Med. 1997 
5. Parazzini F. Ablation of lesions or no treatment in minimal-mild endometriosis in infertile women: a randomized trial. Gruppo Italiano per lo Studio dell’Endometriosi. Hum Reprod. 1999 May
6. Jacobson TZ, Duffy JM, Barlow D, Farquhar C, Koninckx PR, Olive D. Laparoscopic surgery for subfertility associated with endometriosis. Cochrane Database Syst Rev. 2010
7. Verkauf BS, Incidence, symptoms, and signs of endometriosis in fertile and infertile women. J Fla Med Assoc. 1987